אז מה הסיפור של שפת הגוף? 5 רעיונות מה ניתן לעשות איתה בראיונות עבודה
לפני שבוע ראיינתי מועמד מבטיח לתפקיד שמספר המועמדים האפשריים אליו קטן מאד. השקעתי מאמץ ניכר להתאים את עצמי ללוח הזמנים שלו והגעתי למקום המפגש בשעה מוקדמת בוקר, לפני שהוא מתחיל את יום העובדה שלו.
במהלך הריאיון הבחנתי שהוא מוטרד ותוך כדי השיחה הוא חזר ולחץ על מסך הטלפון הנייד שלו. מאחר והתופעה חזרה על עצמה מספר פעמים, שאלתי אותו למעשיו. הוא הסביר לי שעליו לתפוס מקום בשיעור שההרשמה אליו נפתחת בשעה 8:00 בדיוק ואם לא יקדים ויירשם בשעה הזו, יתכן ולא יהיה לו מקום. המשך הריאיון כבר נצבע ברושם הזה.
שפת גוף היא אחת הסוגיות המרתקות בתהליכי מיון לעבודה. בסדנאות שאני מעבירה בנושא - גם למחפשי עבודה וגם למנהלים המבקשים להעמיק את הידע שלהם באבחון מועמדים, הדיון בנושא נחשב למעניין במיוחד את המשתתפים. ולמה? כי כולנו היינו רוצים לזהות את נוסחת קסם שתאפשר לנו "לפצח" את זהות המועמדים שיושבים מולנו. ולכן משתוקקים לדעת "מה זה אומר" - מה זה אומר שהוא משלב ידיים קרוב לחזה? מה זה אומר שהיא לא מסתכלת בעיניי כשאני מראיין אותה? האם יש רמז לא מילולי שיעזור לנו להכיר באופן המעמיק ביותר את המועמדים שיושבים מולנו?
אין סוף מאמרים, המלצות, טיפים והרצאות דנים בשאלת שפת הגוף. מנסים להסביר ולהבהיר את המשמעות של תנוחת גוף, תנועת ידיים, מנח הרגליים. ולתת לנו טיפים כיצד להתנהל כדי שהמסר שלנו יעבור באופן מושלם.
הנה מספר זוויות מעט אחרות מהדיון המקובל בשפת הגוף שחשוב לדעתי להדגיש:
1. קליטת מסרים מהירה - הסקרנות בקשר לשפת הגוף ותקשורת לא-מילולית נובעת מהאופן שבו המסרים הללו משפיעים עלינו. המילים שעוברות אלינו מהמועממדים עוברת עיבוד חשיבתי מצד המראיינים.
שפת גוף ותקשורת לא-מילולית משפיעות עלינו ברמה ראשונית יותר, אינטואיטיבית, ומבלי שיעברו את העיבוד המחשבתי. ולכן השפעתן עלינו היא מהירה וחזקה הרבה יותר מהתוכן המילולי.
המחקרים שקראתי בנושא מלמדים שכ-55% מגיבוש הרושם בראיון מושפע משפת הגוף ולכך יש להוסיף עוד 38% השפעות לא-מילוליות אחרות כמו קשר עין, אנרגטיות ועוד.
2. שפת גוף לרוב אינה ניתנת לשליטה. האנרגיה וההכנה המעמיקה הנדרשת כדי לשלוט בשפת הגוף הטבעית שלנו, הן גבוהות מאד ועלולות לדעתי "לגנוב" את הקשב מהדיאלוג עם המראיינים.
3. ההשפעה העיקרית של שפת הגוף נוצרת בעת פער בין התוכן המילולי ללא-מילולי. כמראיינים נושפע מאד משפת הגוף והמסרים הלא מילוליים כאשר אנחנו מזהים פער בין התוכן המלולי לבין שפת הגוף. במהלך הריאיון ותהליך האבחון אני מחפשת הרמוניה ומסר קוהרנטי בין האדם עימו אני משוחחת, התכנים שהוא מעלה בריאיון, קורות החיים ושפת הגוף. כאשר יש פער בין המרכיבים האלו, ההרמוניה מופרת ואני עסוקה בהבנת המקור לפער. למשל, מועמדים שמספרים שיש להם יכולת ריכוז גבוהה מאד והם מסוגלים לעבוד לאורך שעות ללא צורך בהפסקה, אך במהלך הריאיון הם חסרי שקט, מרבים לזוז ולקפוץ מנושא לנושא. זה פער שמפריע לזרימה השוטפת של הריאיון ואותו אנסה לפענח כדי להכיר את בן שיחי. או אנשים שמצהירים שהם שחקני צוות, מחפשים סביבת עבודה נעימה ושיתופי פעולה, אך מתנהגים באופן מתנשא כלפי המלצר או אנשי השירות סביבם. אנסה להבין מה מבין המסרים שקיבלתי - המילולי או התנהגותי משקפים נכונה את אופיו של המועמד שאותו אני מראיינת.
אז מה כדאי לעשות בנוגע לשפת גוף בראיונות עבודה?
קבלו 5 רעיונות:
1. נסו להבין מה שפת הגוף שלכם משדרת
איך עושים את זה? ניתן לצלם את עצמכם, אפשר לבקש פידבק מאנשים קרובים. לאחר פגישות נטוורקינג (עם חברים או אנשים קרובים בלבד!) אפשר לבקש פידבק הממוקד בשפת הגוף. תקשיבו בפתיחות לתשובות שתקבלו ותנסו להבין מה המסר הלא מילולי שאתם מעבירים.
2. נסו לזהות האם יש מחווה גופנית בולטת שמאפיינת אתכם
האם אתם כוססים ציפורניים? מנסים להמנע מקשר עין? נוהגים לשחק בשיער ברגעי מבוכה? ועוד מחוות גוף שאתם מזהים אצלכם. מהן ספציפית מומלץ לנסות להמנע במהלך הריאיון, אם לנסות להוריד את המינון. אם זו מחווה שאתם מתקשים להתגבר עליה, כדאי לנסות לשוחח עליה באופן גלוי במהלך הריאיון. למשל, אנשים הסובלים מ"תיקים" בעיניים או גימגום בעת התרגשות, מומלץ כבר בתחילת הריאיון לומר: "כשאני מתרגש אני לעיתים מעט מגמגם. סיגלתי לעצמי דרכים להתמודד עם התופעה הזאת ואני מניח שבמהלך הריאיון הגמגום ייפחת". או "בעת לחץ יש לי קצת "תיקים" בעיניים. ממה שאני מכירה אצל עצמי בעוד 2-3 דקות כשארגיש מעט יותר בנוח הם ייפחתו".
3. ממה מומלץ בכל מקרה להמנע?
מכל המחוות המלמדות על חוסר נימוס, בטחון יתר, השתלטות על המרחב או הפרעה לו. למשל, להניח את מפתחות הרכב והטלפון הנייד על השולחן שניצב ביניכם לבין המראיינים. לענות לשיחת טלפון במהלך הריאיון, לפרוס בצורה מוגזמת את הרגליים והידיים (רגליים נפרסות קדימה בצורת מתיחה, ידיים מונחות מאחורי הראש). גם אם אתם מרגישים מאד בנוח, מתנו מאד את הפירוש הלא-מילולי של התחושה הזאת. היא משדרת שתלטנות וחוסר נעימות במפגש בין שני אנשים.
4. אז מה אפשר לעשות בכל זאת עם שפת הגוף?
וודאו שיש הלימה בין התוכן של דבריכם לבין המסרים הלא-מילויים שאתם מעבירים. אם אתם נוהגים לציין בריאיון שאתם מלאי בטחון עצמי ויכולת הובלה, אך מדברים בקול חלש מאד ומכונסים בתוך עצמכם, המראיינים יהיו עסוקים בפער שנוצר בין המסר המילוי למסר הלא-מילולי ויתקשו להמשיך להאזין לכם בשל חוסר הקוהרנטיות. אם זיהיתם שקיים פער, נסו לעשות התאמה בין המסר המילולי וללא-מילולי.
5. לעקוב אחר שפת הגוף שהמראיינים
כמו כל היבט אחר בעת הריאיון, גם לכם כמרואיינים יש יכולת להשפיע ולנהל את הדנימיקה שלו, גם אם באופן עקיף. נסו להתרשם משפת הגוף של המראיינים שלכם. דרכה נסו להבין איזה נושא שהעלתם מעניין אותם (אם ניכרת התלהבות, יש ניצוץ בעיניים) ובו התמקדו והרחיבו. שימו לב מתי אתם "מאבדים" את המראיין (המבט מזדגג, שוקעים במחשבות שאינן חלק מן הריאיון). רובנו עושים זאת באופן לא מודע, אך כאשר אנחנו מרוכזים בתכנים ובמסר שאנחנו רוצים להעביר, לעיתים אנחנו שוכחים לבחון את איש השיחה שלנו ולראות אם הוא איתנו.
בהצלחה!