הרשמה לניוזלטר

ראיונות וקורונה - אל תתעלמו, תשאלו כיצד משמש המשבר ככלי אבחון בראיונות העבודה?

ראיונות וקורונה - אל תתעלמו, תשאלו כיצד משמש המשבר ככלי אבחון בראיונות העבודה?

ראיונות וקורונה

לאחרונה ראיינתי מועמד לתפקיד ניהולי בכיר.

הריאיון כמקובל בתקופה הזאת, היה בזום במהלכו הוא סיפר שאת מרבית העבודה הוא עושה מהבית.

שאלתי אותו איך השפיע עליו משבר הקרונה?

הוא השיב שהארעיות והפרת השגרה גרמו לו לחשוב עד כמה הוא מבוזבז במקום העבודה שלו.

הוא מרגיש לא מספיק מוערך וחש שיש לו יכולות רבות שלא באות לידי ביטוי והוא מחפש שיעריך את יכולותיו המקצועיות והניהוליות.

"אבל דווקא בתקופה כזאת אנשים נוטים להשאר, מעדיפים בטחון תעסוקתי על פני מימוש הפונטציאל" – הקשתי עליו.

"לא אני", הוא השיב. אני מרגיש שזאת ההזדמנות שלי. אני חש כבוי.

ראיונות העבודה, כמו שוק התעסוקה, כמו הכלכלה וכמו העולם כולו עברו טלטלה, שינוי ועדכון כתוצאה ממשבר הקורונה.

באיזה אופן?

עברנו להפגש ולראיין בזום, אנחנו עובדים מרחוק, שכללנו את מיומנויות האבחון גם בראיונות בוידאו ועוד.

אז איך נוכל להשתמש במשבר הקרונה ככלי אבחוני בראיונות עבודה?

רקע תיאורטי קצר:

היכולת שלנו לבחון מועמדים ולבסס את ההתרשמות מהם משלבת שני רבדים -

התכנים שהם מעלים בריאיון

והתנהלותם במהלך הריאיון המבוססת על 'הכאן ועכשיו'.

'הכאן ועכשיו' הוא ההזדמנות שלנו לפתוח צוהר לעולמם של המועמדים - אנחנו יכולים לגלות שם את התנהגות אותנטית והכמעט רפלקסיבית של מועמדים, הרבה יותר מתכני השיחה שהם שוטחים בריאיון (רובם לאחר הכנה ארוכה).

מה אנחנו בודקים ב'כאן ועכשיו'?

איך מועמדים מתמודדים עם סיטואציה קונפליקטואלית שעלתה בריאיון (מתגוננים? נמנעים? תוקפים?)

איך הם יגיבו להפרעה, למבוכה?