קדושת הקלואז'ר - לסגור מעגל לפני שיוצאים לדרך חדשה

קדושה היא מילה שאני ממעטת להשתמש בה.

אך כשעוסקים בקלואז'ר (Closure) היא נשמעת לי במקומה.

קלואז'ר הוא מהלך של פרידה, סיכום, סגירת מעגל.

האפשרות לנוע הלאה, לנושא הבא, לעבודה הבאה, למערכת היחסים הבאה, תלויה מאד ביכולת שלנו

"לעשות קלואז'ר" נכון. אותה סגירה יכולה לשחרר אותנו מעט מהמטענים ומאפשרת לנו לצאת לדרך חדשה, קלים ומלאי אנרגיה.

אותן טינות ישנות, רגשי אשם, קיפוח, כעסים שהם מנת חלקם של מרביתנו, יכולים לאחר אותה סגירה לתפוס מקום קטן יותר בחווית העבודה ולעיתים גם פנות מקום להתבונן בהישגים וברגשות החיוביים כלפיו. במפגש עם נועצי קריירה מוקדשת הפגישה הראשונה מוקדשת בעיקר לעניין הזה - איוורור כעסים ומשקעים במערכות היחסים במקום העבודה עם קולגות ועם מנהלים. תרגישו נוח, אתם לא חריגים. כולנו סוחבים איתנו כאלו כמעט מכל מקום. לא אחת לאחר המפגש הראשון מתקיימת שיחה עם המנהל/ת מהם, בין היתר, מבקשים להיפרד. לשיחה הזאת אתם מגיעים עם רוח חדשה. אתם שולטים בתכנים שלה. גם אם המנהלים שלכם מבקשים לסחוף אותה למחוזות אחרים, אתם מחזירים אותה לנתיב הנכון לכם ולרוב היא מסתיימת בתחושה של התרוממות רוח ותחושה של סיום חברי יותר. לא אחת השיחה הזאת היא מקור כוח לצאת לדרך חדשה מלאים באנרגיה וממוקדים בתפקיד החדש.