top of page
הרשמה לניוזלטר

על חזרה למשרד אחרי הקורונה ועל מודל ה-Remote First




איך חוזרים לעבודה מהמשרד אחרי חודשים ארוכים מאד של עבודה מרחוק? זאת אחת השאלות שמעסיקות את אנשי משאבי-האנוש והמנהלים בכל הארגונים בהם העבודה מרחוק אפשרית. איך אפשר לדעת עד כמה העבודה מרחוק תורמת או מעכבת תוצרים והצלחות עסקיות? עד כמה העבודה נעשית ביעילות מספקת והאם פגישות מרחוק ללא פגישה פיזית עם הצוות והמנהלים משבשת לאורך זמן את עבודת הצוות והקשר הזמין והבלתי אמצעי עליו מבוססת כל תפיסת העבודה המשותפת במשרדים? במאמר מעניין שפרסם שגיא כהן בדה-מרקר, הוא מספר על מודל עבודה חדש, שנוצר, איך לא בקרב סטארטאפים וחברות הייטק גדולות ששמו Remote First - בחברות המאמצות את המודל ניתנת עדיפות לעבודה מרחוק על פני כל מודל עבודה אחר (עבודה מלאה במשרד, או עבודה היברידית המחלקת את זמני העבודה של העובדים מהבית ומהמשרד). היתרונות של מודל ה- Remote First ברורים: 1. חסכון ניכר של זמן, אנרגיה, זיהום אויר, עמידה בפקקים, חסכון בעלויות המשרדים וכל התקורות הנלוות אליהם. 2. אפשרות להציע עבודה לכל עובד או עובדת בכל מכל על פני הגלובוס, מבלי להיות תלוי לחלוטין בהיצע כוח האדם המקומי. 3. המודל מוביל לכך שהעובדים יהיו מרוצים יותר. יש ביכולתם לארגן את זמנם ואת סגנון העבודה שלהם כראות עיניהם. או כמו שמצוטט אחד המנכ"לים בסטארטאפ ישראלי "פשוט לתת לעובדים לעשות מה שהם רוצים". תומכי השיטה מדברים על לא פחות ממהפכה תעסוקתית פורצת דרך: "...זאת גם הסיבה שיותר ויותר מומחים התייחסו לאחרונה לעבודה מרחוק כמהפכה כלכלית-טכנולוגית-דמוגרפית בממדים היסטוריים. "מאות מנכ"לים ששוחחתי איתם היו המומים עד כמה עבודה מרחוק עבדה היטב", כתב לאחרונה מארק אנדריסן, ממשקיעי ההון סיכון הבכירים בעולם. התברר שאת רוב המשרות הטובות אפשר לבצע מכל מקום, דרך מסכים ואינטרנט. אנשים יכולים לגור בערים קטנות ועדיין להיות פרודוקטיביים. זה שינוי ציביליזציוני. אולי הדבר הכי חשוב שקרה בתקופת חיי". "אנשים יכולים לגור בערים קטנות וכפריות ועדיין להיות פרודוקטיביים כאילו הם גרים בעיר הגדולה. זה שינוי ציביליזציוני. ההפרדה בין המיקום הפיזי להזדמנויות הכלכליות נותנת לנו הזדמנות אמיתית להרחיב באופן קיצוני את מספר המשרות הטובות בעולם, תוך שיפור דרמטי של איכות החיים של מיליוני ומיליארדי אנשים". אך לצד היתרונות הניכרים, נראה שלשיטה יש גם מספר חסרונות שצריך לקחת בחשבון אם אתם שוקלים לאמץ אותה: 1. היא לא מתאימה לחלק גדול מאד של ארגונים. בארגונים יצרניים, ארגונים שהדינמיקה המרכזית שלהם מתקיימת במשרד - המעבר למודל הזה הוא כמעט בלתי אפשרי. 2. כיום רק אחוז קטן מאד מהארגונים נוהגים בשיטת ה-Remote Frist. אם התפיסה תתרחב, התשתיות יצטרכו להתרחב בהתאם ולאפשר אינטרנט חזק ומהיר גם למקומות הנידחים והמרוחקים ביותר. כי אם האפשרות לתקשורת לא תגיע לכל מקום יש חשש שהמודל יסבול מחוסר שיוויון.


מתלבטים איך נכון להחזיר את העובדים למשרד? איך לשלב נכון בין יתרונות העבודה מרחוק לאיכויות העבודה במשרד במשותף?

צרו איתנו קשר ונחשוב ביחד.


Comentarios


bottom of page